רוסקיטס, קעק , עבדי, כעכים מלוחים עם שומשום

 רוסקיטס

אותם כעכים עגולים פריכים, נימוחים עם שומשום, מה שקוראים אותם קעק, היו אצלנו בבית  עוד לפני ששמם הפך לביגלה עבדי,
וזה היה ממש לפני המון זמן כשהיתי ילדה ואני כבר בת 60 היום.
אמא שלי ממה שרה אהובה, היתה מכינה רוסקיטס לעיתים דיי קרובות, שחס וחלילה הצינצנת של הרוסקיטס לא תתרוקן.
היא ידעה שצינצנת מלאה קנתה לה שקט זמני, מי ש"קצת" רעב בהחלט יכול לקחת 2-3 רוסקיטס, מלפפון, קצת גבינה בולגרית, כוס תה ו"הרעב" המידי ירגע, עד שתגיע שעת הארוחה.
חלק מהאירוח האין סופי של מי שבאו והלכו אצלנו בבית לפעמים היה נראה לי שהבית שלנו ביפה הוא מקום עלייה לרגל, היה כוס קפה, או תה ו"קצת" עוגיות מכל סוג והיו המון סוגים, אבל אף אחד לא ויתר על הרוסקיטס האלה כולם רצו ובצדק, הם בהחלט היו מדהימות.
היו שני סוגי רוסקיטס מלוחים, כלומר שני מתכונים שונים,  שאמא אהבה להכין, שניהם פריכים, שניהם עגולים, ושניהם עם מלא שומשום וטעימים ממש ובכל זאת היה בינהם הבדל והיו שני מחנות שונים בבית, חלקם אהבו את האחד טיפה יותר וכך יצא שהכינה לסרוגין פעם את האחד ופעם את השני.
סוג אחד טיפה יותר "קשים"  והשני יותר נימוחים ופריכים "מתפוררים" בפה, אני אהבתי ועודי אוהבת את השני.
באחת הפעמים כשהיתי אצל חברתי אני, בעלה ויקטור ז"ל התלהב מכעכי עבדי, השווצתי שהרוסקיטס שלי טעימים יותר פי מליון, התערבנו, הבאתי וניצחתי.
מאז תמיד כשהכנתי היתי שמה בצד מעשר לויקטור חברי היקר,
שכל כך אהב רוסקיטס (ועוגות פרג).
לצערי ויקטור ז"ל, חלל צה"ל איננו איתנו יותר. 

אבל לא יכולה להכין רוסקיטס ולא להיזכר בויקי.
יהי זכרו ברוך.

*הם נשמרות המון זמן בצינצנת סגורה אם נשאר משהו,

יוצאים המון רוסקיטס מכמות הבצק הזו כמובן  תלויי בגודל 

רוסקיטס, כעכים מלוחים עם שומשום  

1 ק"ג קמח              

20 גרם (2 שקיות) אבקת אפיה 

5 גרם (1 כפית) מלח

10 גרם (1 כף) סוכר

400 גרם חמאה(היה פעם מרגרינה)

1/2 כוס שמן ( 110 מ"ל )

1/2 כוס מים  (110 מ"ל)

לטבילה וציפויי

1 ביצה

קורט מלח 

100 גרם שומשום

ההכנה

שמים את כל החומרים בקערת מיקסר ובעזרת וו גיטרה,  לשים עד קבלת בצק אחיד, מחלקים לכדורים במישקל 15 גרם כל אחד.

יוצרים נקניק בעובי 1 ס"מ,  באורך 8 ס"מ וסוגרים לטבעת,
מכינים 2 קערות באחת ביצה טרופה עם קורט מלח ובשנייה שומשום טובלים בביצה ובסומסום אופים בחום של 180 מעלות כ-20 דקות או עד שמזהיב.

וכמו שאני תמיד אומרת אוכל הוא זיכרון.
זיכרון חיי של טעמים,ריחות ורגעים בחיים.