תותים
כילדה כל כך חכיתי שתגיע עונת התותים, לתחושתי השפע היה הרבה יותר גדול וזאת אולי משום שהקניות לא היו בסופר כמו היום אלה בשוק ושם היו מלא דוכנים עם ערמות ענקיות של תותים.
הציפייה לתותים לא בהכרח כדי לאכול עוגות תותים, אלה כדי שאמא תכין את התותים בשמנת שלה, אוליי כולם יודעים להכין תותים בשמנת, אבל אין מה לעשות אמא שלי היתה אלופת העולם, היא הכינה את התותים עם שמנת חמוצה וסוכר בדיוק בכמות הנכונה, נתנה לזה לנוח וכשקבלנו מנה בצלחת זה היה במנה מעבר לתותים גם שמנת שהרגישה כמו "קיימק" למי שיודע מה זה וגם "מיץ" שמנת תותים ורדרד שניקווה מתחת ואני היתי מתגנבת לקערה עם הכפית ומרוקנת את המיץ והשתלב עם כל הטעמים והמרקמים, אין לי מה לומר זה חוץ מ- היה כל כך טעים אמלללה.
בהריון הראשון שלי כששכבתי בבית חולים בשמירת הריון, בכל פעם שאמא הגיע לביקור ושאלה מה אני רוצה שתכין לי הבקשה שלי היתה תותים בשמנת, ככה יצא שכמעט כל יום זה מה שאכלתי (כמובן מדובר על עונת התותים). ומכאן לעוגות תותים עם שמנת הדרך היתה ברורה שזו האהבה גדולה.
בצרפתית תות- fraise,פְרֵז,
פרזייה Fraisier = עוגת פרזייה הצרפתית
קלאסית, היא עוגה שמורכבת באופן מסורתי משכבות ג'נואז [ז'נואז היא עוגת ספוג ],
קרם דיפלומט המבוסס על פטיסייר ותותים, תותים (שברוב המקרים מסודרים, חצויים,גם בהיקף
העוגה כלומר מסביב), ושכבה דקה של מרציפן או איזשהו שכבה דקה ועיטורית מלמעלה.
בקיצור בחרתי להכין סוג של פרזייה שההרכב שלה הפעם הוא על בסיס קרוסטטה מהמטבח האיטלקי, יותר נכון העוגה שלי, היא מעין עוגה בחושה, במרקם של טורט (שמזכיר את הז'נואז), עם ניחוח לימוני שמבשם אותה ממש, כל כך קלה להכנה אינה דורשת מיקסר והתעסקות מיותרת עם תוצאה של טורט מדהים.
עוגה שמקבלת באהבה, סירופ ואני מוסיפה לו אלכהול, לא חובה למי שלא רוצה או אוהב, תוספת של ריבת פירות יער טובה, קרם מסקרפונה לימוני וקישוט של ריבת תותים תותים קצוצים וקישוט של תותים.
באופן אישי מרטיבה בנדיבות, כבר הבנתם שאני אוהבת עוגות רטובות, מרטיבה במרכז בנדיבות ולקראת השוליים החיצוניות בעדינות, לא עד הסוף.
מכסים עם מחצית העוגה הנותרת,
מרטיבים עם הסירופ בעזרת מברשת, מורחים מעט ריבה (לא חובה)
מזלפים ומקשטים עם יתרת קרם המסקרפונה, מקשטים עם תותים פירות יער ומגישים, שומרים את העוגה במקרר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה